"להסגביר לך את זה": הקשר בין הסגברה לביטחון נשי אישי, מקצועי וציבורי

בן בארס, מתמטיקאי שעבר ניתוח לשינוי מין, אמר פעם שאחד מהרווחים הגדולים בלהיות גבר הוא שעכשיו הוא יכול להשלים משפט שלם מבלי שגבר אחר יקטע אותו.

הוא התייחס לתופעה נפוצה, סוג של סקסיזם שגורם להשתקת הקול הנשי. תחשבו על הדוגמאות הבאות:

· גברים שקוטעים נשים באמצע דיבור

· מלצרים ואנשי שירות שיוצרים קשר עין רק עם הגברים בחבורה מעורבת של גברים ונשים ומפנים אליהם את השיחה

· אישה שמדברת בבירור ובקול רם ויכולה לומר משהו שנדמה שאיש לא שומע, רק כדי שגבר יחזור עליו בתוך כמה דקות או שניות והקבוצה כולה תיכנס לדיון על האמירה.

· רופאים הקוטעים מטופלים, ובעיקר מטופלות, שמדברות. בתורם מטופלים לא קוטעים הרבה את הרופאים שלהם, אלא אם כן מדובר ברופאות נשים

· מעסיקות נשים שהמועסקים שלהם קוטעים אותן כל הזמן, מה שלא היו עושים עם מעסיקים גברים

· בקבוצות לפתרון בעיות גברים מדברים 75% יותר מנשים. גברים מדברים יותר מנשים בקבוצות מעורבות (כיתות, חדרי ישיבות, גופים מחוקקים, ניתוחים מקצועיים במדיה ומוסדות דתיים)

· סרטים בהם גברים זוכים ליותר זמן מסך ודיבור מאשר נשים

· אנשים משתפים טוויטים של גברים בכמות כפולה מזו שהם עושים לטוויטים של נשים.

שילוב בין ביטחון עצמי עודף וחוסר הבנה מוחלטת

ההעדפה הזו למה שיש לגברים לומר, נתמכת בידי גברים ונשים גם יחד, היא מאפיין של "הסגברה", מילה שמסבירה את הנטייה של גברים מסוימים לתת חשיבות גדולה יותר לדיבור שלהם מאשר לזה של אישה כשירה לחלוטין. חשוב לזכור שזו לא תכונה גברית אוניברסלית אלא מאפיין של גברים אצלם יש שילוב בין ביטחון עצמי עודף וחוסר הבנה מוחלטת.

המונח הוטבע בארה"ב בידי רבקה סולניט, שהדגימה אותו עם הסיפור הבא: היא דיברה עם גבר במסיבה והוא שאל אותה מה היא עושה. היא השיבה שהיא סופרת ותיארה את הספר האחרון שלה, שעסק בהשפעה ההיסטורית של אדוארד מייברידג'. הגבר קטע אותה מיד אחרי שהיא אמרה את המילה מייברידג' ושאלה אם היא שמעה על הספר החשוב שיצא עליו באותה השנה. הוא המשיך לדבר על כך, בהתבסס על סקירת הספר שקרא (כי את הספר עצמו לא קרא). עד שלבסוף חברה שנכחה בשיחה הצביעה על סולניט ואמרה "היא כתבה את הספר". הגבר התעלם ממנה והיא הייתה צריכה לחזור על כך יותר מ- 3 פעמים עד שהוא הלך משם.

הפרעה לנשים בזמן דיבור, אי הקשבה לרעיונות שלנו, דיבור "מעלינו" – כולם דוגמאות להתנהגויות שגורמות לאובדן אוטנטיות וכבוד עצמי אצל נשים רבות, ולפגיעה בבטיחות האישית שלהם.

להחזיר את הקול למקום

הרבה פעמים אנשים מניחים שב"תנועה בטוחה" אנחנו מלמדים נשים להגן על עצמן מתקיפה פיזית ומינית באמצעות מכות קראטה מרשימות. בזמן שזה גם נכון, זוהי לא כל התמונה. המטרה שלנו היא לספק לנשים (ולגברים, ולבני ובנות נוער) כלים לשמירה על בטיחות פיזית ורגשית למול כל סוגי האלימות ומיקרו אלימות.

חלק ממה שאנו עושים הוא לעזור לנשים להרגיש בנוח עם הקול שלהן, ולבטא אותו בחיי היומיום כשהקול הזה מושתק. אם בחיי העבודה, בחיי המשפחה, במרפאות, בבתי ספר או ברחוב.

כמה דוגמאות לאיך שהקול הזה יכול להישמע:

- "תפסיק להפריע לי"

- "בדיוק אמרתי את זה"

- "אין צורך בהסברים"

- "כי זה מה שאני אומרת".

זה אולי נשמע פשוט, ולא ברור למה אנחנו מזמינים נשים לסדנא כדי לתרגל את זה, אבל במציאות "כשזה מגיע להגנה עצמית קל יותר להילחם מאשר להשמיע קול"

אפשר להתחיל להתאמן כבר עכשיו מול המסך! להגיד את אחד המשפטים 5 פעמים, כל פעם יותר חזק, לאט, וברור. איך זה מרגיש?