האם אנחנו "עלמות במצוקה" ב-2019? / תמר פריאל

עודכן ב: 2 מאי 2019


Credit: Walko

אלימות, הטרדות מיניות והקטנות, כולל מצד אנשים מוכרים ואהובים, הם נושאים לא מושכים. נעים יותר לדבר על כישורי חיים כמו "איך לצאת לדייטים", "איך לתקן את האוטו", "איך להפוך לאדם שמח או יעיל יותר", או " איך לחטב את הישבן בעשרה תרגילים קלים!".


האמת היא זו: אף אחת לא רוצה לחשוב שיום אחד תיתקל חזיתית באלימות. (ובצדק. למי יש רצון לחשוב על זה? זה מפחיד). ולאף אחת לא נעים לחשוב על "איך להגן על עצמי כשהמציקן מתקרב יותר מדי ונוגע בי ומאיים?"


4 דרכים מקובלות בהן נשים מתייחסות לאלימות - מי מהן מייצגת אותך?


הרבה מאיתנו מתייחסות לאלימות באחת מ- 4 דרכים:


1. מעדיפות לא לחשוב על זה


2. מניחות שבמקרה אמת של איום או תקיפה לא נוכל לעשות דבר, ואולי נקפא


3. מאמינות שנוכל לדבר את דרכנו החוצה מאירוע מאיים, באמצעות מילים ו/או אמפטיה (אלו אכן כוחות נפלאים ולפעמים אפילו יכולים לעזור להגנה עצמית אם נצליח ליצור אמון עם מישהו שמאיים עלינו, אבל בהחלט לא יעזרו לנו בכל מקרה)


4. פועלות למען שינוי מערכתי שיגרום לגברים לפגוע פחות (זו מטרה חשובה, ועדיין: כדי לגרום לשינוי התנהגותי אצל גברים יידרשו שנים רבות, והאם עד שהם ישתנו אנחנו אמורות לשבת בבית?)


מגיעות לנו עוד אפשרויות וכלים להתמודדות עם אלימות ולשמור על בטיחות אישית


עבור רוב הנערות בשנות ה- 50 וה-60 של המאה הקודמות בטיחות אישית כללה יציאה מהבית בתחתונים נקיים, אסימונים לטלפון, והטיפ המושך "במקרה הצורך תקיאי על מי שמנסה לתקוף אותך". התקדמנו הרבה בעשרות השנים האחרונות. היום, על כל אישה שנראה בטלוויזיה חובטת חלשה בחזהו של גבר שמנסה לכפות עצמו עליה, נראה אישה אחרת שנותנת לו אגרוף עוצמתי.


המידע נאגר: היכולות הגופניות של גברים ונשים אינם שונים כמו שחשבנו, וכמות הכוח שגברים ונשים מפגינים תלויה בחינוך ולא רק בביולוגיה.


יותר ויותר סיפורי הצלחה נפוצים בעולם, מתארים את המקרים בהם נשים נטרלו בהצלחה גברים שניסו לתקוף אותן – באמצעות בעיטות, מכות, צעקות, חניקות, כלי נשק מאולתרים.


עם זאת, כשא/נשים נחשפים/ות לסיפורים האלו התגובה של רבים/ות כוללת יותר אי נוחות או הלם ופחות שמחה על האישה שלא נאנסה באותו היום.


אנחנו כבר לא בשלב ה"עלמה במצוקה" נכון? אם כן, מדוע קשה לנו לחשוב על הגנה עצמית לנשים?


קל לנו יותר לחשוב על נשים עושות אמנות, או יוגה או שירה. קשה לנו להיחשף לצדדים הלוחמים שיש בכל אישה, טבעיים לה. אבל למה שנשים יתחייבו רק ליוגה או רק ללחימה? הרי הכול טוב –אנחנו נשים מורכבות עם פוטנציאל בתחומים רבים, ויכולות להיות גם אמניות לחימה וגם אמניות יוגה.


לאורך ההיסטוריה קיבלנו את הרעיון הזה שנשים הן פיות שמחות, אימהיות ומטפלות, לעולם לא מזיקות לאיש, שאין להן שרירים חזקים, עצם אחת אגרסיבית או אהבה לשימוש בכוח.


הדרכים השקופות להחלשת נשים


כשהחברה לא מעודדת נשים ללמוד אמצעים להגנה עצמית היא מעודדת אותן בעקיפין לחוש חסרות כוח למול איום או תקיפה, ולסבול מהטראומה שנלווית לכך.


זה דפוס שגברים משתמשים בו כבר יותר מ- 2000 שנים כדי להחליש נשים: לגרום להן להאמין שהן חלשות גופנית, לא מסוגלות לשמור על עצמן, וזקוקות תמיד לאבא, בעל או טירה עם חומה נעולה כדי להיות בטוחות ולשרוד.


החברה אמרה לנו כל השנים שאנחנו צריכות להסתמך על מישהו אחר או לא לצאת לעולם, כי אנחנו לא חזקות מספיק כדי לשרוד בג'ונגל של החיים. זו אותה חברה שאמרה לנו שאנחנו לא יכולות לעבוד, להיות מדעניות, להצביע או להרוויח כסף. הפסקנו להאמין לחלק מהאמירות אבל אנחנו עדיין מאמינות לאחרות.


התפיסות השגויות האלו על נשים יוצרות איומים ממשיים


למה? כי הן מונעות מנשים גישה לכלים להגנה עצמית ובטיחות אישית. המרחק מהיכולת שלנו להציל את החיים של עצמנו, המרחק מהכוח הפיזי שלנו ומהיכולת שלנו לשמור על עצמנו - המרחק הזה שומר אותנו כנשים במצב של פחד מגברים ומהכוח שלהם. זה מקטין אותנו כנשים, את הפעולה והתנועה שלנו, ואת העתיד שלנו.


זה לא שהגנה עצמית היא הפתרון לאלימות כלפי נשים – ודאי שלא! הגנה עצמית אינה תחליף לשינוי הגלובאלי הדחוף שצריך לעשות בנוגע לתפיסה הגברית שאלימות היא "בסדר", ושמותר "לקחת" מבלי לקבל הסכמה.


אבל לשינוי כזה לוקח עשרות שנים לקרות. ועד אז, האם אנחנו אמורות להיות נעולות בבית או זקוקות לגבר מגן?


כדי להיות בטוחות ועצמאיות יותר, כדי שנהיה הבעלים של עצמנו, כדי להעביר כוח לבנות שלנו – עלינו לדעת "קרוא וכתוב" באסטרטגיות של בטיחות אישית.


ועד שלא ראיתן תלמידות בקורסי הגנה עצמית זורחות אחרי הרגישו את כל הכוח בגוף שלהן במכת מרפק חדה לגבר שניסה לתקוף אותן – לא ראיתן מימיכן לביאה, שמסוגלת לדאוג לעצמה גם בג'ונגל של החיים.


ליצירת קשר:             

safe.betach@gmail.com                   

972-505786600+

 

 

ירושלים: רחוב גלעדי 10, ירושלים     

תל אביב: שדרות ירושלים 46, תל אביב 

רחובות: רחוב היהלום 43, רחובות

כל הזכויות שמורות © תנועה בטוחה 2018-2020 

  • Facebook
  • Instagram
  • YouTube