הגוף בוחר אחרת 

אולגה (שם בדוי), הגיעה ל"בטח!" כשהיא סובלת מדיכאון וחוסר ביטחון עצמי. היא הגדירה עצמה כסובלת מתקיפה של "גלים" של רגש: רגע אחד הכול נעים ויציב ותוך שנייה (לרוב אחרי התפרצות של הילד או הערה מבן הזוג) היא טובעת בתוך גלים של רגש – חרדה, כעס, ייאוש, לחץ. ובגלים האלו היא מרגישה אובדת: מתמלאת בכעס אלים כלפי הילד, קופאת בשתיקה למול הערות בן הזוג.

​

במפגשים יצרנו סימולציות המדמות את סיפורי היומיום של אולגה. דרך החוויה היא למדה לזהות את הטווח שנפרס בין תחושת ה"הכול בסדר" לבין ה"טביעה". אולגה למדה להכיר את הדרכים בהן הגוף שלה סימן לה שמצב רגשי או בינאישי מחמיר לעבר משבר, ניתוק או ריב. הזיהוי אפשר לה להפעיל בשלבים מוקדמים של המצב טכניקות גופניות שלמדה, שנועדו להרגעה עצמית ולקרקוע, ומנעו מהמצב מלהסלים.

​

כשהגוף נרגע אז אפשר בזמן אמת, ברגעי לחץ, עימות ומשבר, לבחור בחירות חדשות שמאפשרות יותר בטחון עצמי ולשנות דפוסים ישנים. אולגה תרגלה בסימולציות צורות מילוליות ולא מילוליות של "תקשורת בטוחה" (שפת גוף, טון דיבור, מימיקה, בחירת מילים, ועוד), שימור גבולות בינאישיים בריאים, שגרות טיפול עצמי, היכרות עצמית עם רצונות וצרכים, השלמה עם מאפיינים אישיים ועוד. בסוף התהליך תיארה את עצמה לא בחוף ולא בלב ים אלא כ"סירה במים רדודים, יותר יציבה ובטוחה".

​

תנועה בטוחה בין נפש לגוף

 ב"בטח!" אנו משלבים תרגול טכניקות להגנה עצמית. גילוי החוזק והיכולת לשנות מצבים המאיימים על השלמות הגופנית שלנו ושנדמה שגדולים עלינו (תקיפה גופנית) מייצר אמונה ביכולתנו להגן על עצמנו ורצון לעשות זאת. מופיעה נטייה חדשה לשמור על עצמנו גם במצבי יומיום שמאיימים על שלמותנו הרגשית ועל שלמות מרחב וגבולות ה"אני" שלנו. 

​

לאימון הגופני יש יתרון נוסף – הוא מדגיש אלמנטים של יציבה ויציבות, נוכחות ומיקוד, קרקוע זקיפות קומה, גיוס עוצמה פנימית ותקשורת. האלמנטים מופיעים תחילה בגוף וההנחיה מתווכת את הנוכחות שלהם גם בתודעה, ברגש ובדפוסי התקשורת שלנו.

 

​

​